#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"הסבר הדין שמותר לספר לשוה""ר על חברו כדי לעזור לאשר אשם לו ולקנא לאמת. והאם יש חולק בדין זה."	"הדין הזה נאמר לגבי עבירות שבין אדם לחברו, כגון ראובן שראה בעצמו איך ששמעון הזיק או גזל או בייש את לוי, אם ראובן הוכיח את שמעון על העול שעשה ולא חזר בתשובה, מותר לראובן לספר זאת לאנשים אם יודע שעי""ז יוכלו לעזור להוציא הגזילה מיד לוי. ואפילו שאין תועלת בענין הצלת ממונו מ""מ אם עי""ז יתרחקו אנשים מחברתו מותר, ואולי הוא עצמו יחזור בתשובה כשרואה שהם מתרחקים ממנו ומגנים אותו על כך.<br><div>מקור הדין הוא מר""י בשע""ת. ויש משמעות ברמב""ם שאין היתר לפרסם מעשיו בעבירות שבין אדם לחברו אע""פ שהוכיחו ולא חזר. אמנם הבאמ""ח מצדד לומר שגם הרמב""ם מסכים לדין הנ""ל ומבאר דבריו באופן שיהיו מכוונים לדעת הר""י הנ""ל.&nbsp; &nbsp;&nbsp;</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י' עד ס""ה  שאלה א "		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	בהיתר הנ&quot;ל הח&quot;ח כתב חילוק לדינא בין אם התועלת היא בענין הצלת ממון לבין אם התועלת בענין הרחקת הבריות מאותו אדם, מהו החילוק.	"שאם הוא בענין הצלת ממון מותר לספר לאחרים אפילו שעדיין לא נודע לנגזל או לנעשק הענין. אבל בענין התועלת להרחקת הבריות ממנו אינו מותר אא&quot;כ כבר נודע לנגזל או לנעשק. שאם לא כן נמצא עובר על איסור רכילות, שכשיודע לנגזל הדבר דחברך חברא אית ליה, יכנס שנאה בלבו, ונמצא ההפסד רב על התועלת .אע&quot;פ שיש צד שע&quot;י הפרסום עושי עולה יתעורר להחזיר גזלה לבעליה, מ&quot;מ רחוק הדבר שיקרה כך כיון שכבר הוכיחו עיין הגה&quot;ה ועיין סקי&quot;ח.. 
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; עד ס&quot;ה  שאלה ב "		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	סכם שבעת התנאים הנצרכים להיתר הנ&quot;ל. 	"א. שראה המעשה בעצמו.<br>ב. שלא יחליט תיכף הענין אלא יבדוק היטב שהמעשה הוא בכלל גזל או עושק וכד'.<br>ג. שיוכיח את החוטא מתחילה ובלשון רכה. ואז מותר לספר שלא באפי תלתא. (באמ""ח ס""ק ט""ו). אבל אם הוא ידוע כאיש שאינו מקבל תוכחה, צריך שיאמר זאת בפני שלשה שאז מוכח שאינו מתכוון להנות בנתינת הפגם בחברו, כיון שיודע שיגיעו הדברים לאוזניו (עיין סק""ז). וכמו כן אם לא הוכיחו תחילה ואמר כן בפני שלשה, לא עבר על איסור לשוה""ר אבל עבר על איסור שלא הוכיחו תחילה. <br>ד. שלא יגדיל העולה יותר מכפי שהיא.<br>ה. שיכוון לתועלת ולא ליהנות מהסיפור ומהפגם שנותן בחברו.<br>ו.אם יכול לסובב התועלת באופן אחר ולא יצטרך לספר גנותו, חייב בזה<br>ז. שאחרי הסיפור לא ייגרם לחוטא נזק יותר מאילו הועד על הדבר הזה לפני ב""ד.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; עד ס&quot;ה  שאלה ג "		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	ראובן בייש את שמעון באופן שנגרם לו צער גדול, האם מותר ללוי לספר לחבריו מעללי ראובן כלפי שמעון, במטרה להפיג צערו בראות לוי שחבריו משתתפים בצערו ובהרגישו שהוא מוערך בעיניהם.	"בבאמ&quot;ח נראה כמסתפק אם דבר זה בכלל ההיתר &quot;לעזור לאשר אשם לו&quot; שכתב ר&quot;י שמותר לספר שפלוני ביישו. או שכונת ר&quot;י היא שע&quot;י הסיפור לאנשים כשיתברר להם שהדבר אמת הם יוכיחו את המבייש על מעשיו ועי&quot;ז יבא בעצמו לפייסו.    
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; עד ס&quot;ה  שאלה ד "		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	ההיתר לספר גנות חברו מעוולות שבין אדם לחברו כדי לעזור לאשר אשם לו, האם נאמר גם לגבי איסור רכילות, כגון ראובן הרוצה לספר לשמעון שלוי מספר לשוה&quot;ר על יהודה ויהודה עדיין לא יודע מזה ויש חשש שיגיע עי&quot;ז לאוזניו.	"הדין תלוי במטרת התועלת. אם המטרה בסיפור כדי שיגנו עושה עולה ויתרחקו ממנו, אסור לספר מחשש שיגיע לאוזניו והוי כרכילות שגורם ליהודה לשנוא את לוי. <br><div>אבל אם יצא מזה תועלת ממשית ליהודה כגון שמספר שלוי מתכנן להזיק את יהודה או לחרפו, מותר לספר לאחרים ואף לנידון עצמו כדי שישמור עצמו ממנו, ובלבד שמלאו התנאים להיתר דסיפור לעזור לאשר אשם לו. ששמע בעצמו שרוצה להזיק לו, שיתבונן היטב לפני שמחליט שדברי לוי הם בגד לשוה""ר, שלא יגדיל העוולה יותר,שיכוון לתועלת הנ""ל ולא מצד שנאה. אם יכול להוכיחו תחילה באופן שיועילו דבריו לא יספר. אם לא יועיל&nbsp; יספר ולא יתוכח עמו פן יוסיף לבזות יותר ופן יקדים לספר לעוד אנשים ושוב יהיה קשה להוציא מלבם, ומטעם זה א""צ בפני שלשה כדי שלא יתודע למרגל. שלא יגרם לו קלקול יותר מכפי הדין. אם יכול לסבב התועלת באופן אחר לא יספר.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; עד ס&quot;ה  שאלה ה"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	באופן שמותר לספר לאחרים לעזור לאשר אשם לו כשיודע שלא תועיל תוכחתו תחילה, מדוע צריך לספר דוקא בפרסום באפי תלתא.	"<div>הטעם כדי שלא יתראה שחושש שיגיעו הדברים לאוזן המרגל ונראה שרוצה להחניפו ויחשדוהו שאין מספר אלא משום שנהנה לספר לשוה""ר, או שיחשדוהו שבודה הדברים מלבו וכו'.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; עד ס&quot;ה  שאלה ו"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"מה הם הג&#x27; אופנים שהמספר לקנא לאמת א&quot;צ לספר לפני שלשה."	"בבאמ""ח כתב שאם הוא יודע שהוא איש כזה שעשוי להקדים ולספר לעוד אנשים כדי לחזק דבריו ויהיה אח""כ קשה להוציא מליבם, איש כזה מותר לספר עליו וא""צ בפרסום כדי שלא יוודע לו שפלוני נלחם כנגדו, ומאותו הטעם ג""כ אינו מוכיחו תחילה.<br>עוד כתב במקור חיים שאם המרגל הוא גברא אלימא שעלול להרע לו כשישמע שפלוני נלחם בו וכו' אפשר שפטור מלספר לפני שלשה.<br>כמו כן אם פלוני המספר לקנא לאמת, הוא איש המוחזק לרבים כי לא ישא פני איש והוחזק לאיש אמת וכו' מותר לספר עוולת המרגל אפילו שלא באפי תלתא כיון שאיש זה לא יבואו לחושדו שהמספר בשביל הנאת סיפור לשוה""ר רק לקנאת האמת.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; עד ס&quot;ה  שאלה ז"		
